מעגלים בשדרה

כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הפכו השדרות, בהשראת השדרות המפוארות של בירות אירופה, לדגם מוביל בתכנונם של יישובים עירוניים ושל שכונות חדשות בישראל. הקמת השדרות נעשתה לרווחת התושבים והתאפיינה בשורות עצי צל ואזורי ישיבה. בשנים האחרונות, כחלק מעליית המודעות להצללה ועידוד ההליכה ברגל, תוכננו מחדש שדירות רבות שהפכו באחת למקום של שהיה ומפגש תוססים בעיר.
השדרות, שחזרו לתפארתן בעשור האחרון, הן מופת למרחב ציבורי איכותי בארץ. זהו מרחב של הולכי רגל ורוכבי אופניים, מוצל בעצים ותיקים, נעים לאורך כל השנה, לאורכו בתי קפה מסוגים שונים, מגוון אפשרויות של הליכה, ישיבה ותצפית על העוברים והשבים, אזורים עם ספסלים למפגש ולאחרונה גם במה לתערוכות חוץ מתחלפות.
שדרת אמיר (שדרת הרצל) – זוכת אות העיצוב 2019, נמצאת בלב העיר חדרה. זו היא שדרה קטנה שהוקמה בשנות ה 20 של המאה הקודמת. עצי הפיקוס שבה ניטעו על-ידי תלמידי בית ספר “אחד העם” בשנת 1941. אורכה כ-160 מ’ ורוחבה 12 מ’ והיא מהווה חלק אינטגרלי מהמרחב ההיסטורי של העיר.
כחלק משיקום מרכז העיר בחדרה, סימנה העירייה מספר מוקדים להתערבות ראשונית. שדירת הרצל זוהתה כמקום מרכזי בעל פוטנציאל גדול לשנות את פניו ולחולל שינוי במרקם העירוני. הרעיון שעמד בבסיס התכנון הוא יצירת וריאציה על המרכיבים ההיסטוריים של השדרות. בשדרה קיימות היום שלוש שורות של עצי פיקוס בנימינה. השורה המרכזית של העצים אינה מלאה. כמו בשדרות ההיסטוריות, גם כאן, ישנן רצועות של הליכה בין שורות העצים, שביל אחד מדורג במדרגות והשני משופע ומאפשר נגישות. אלא שבשונה ממסורת השדרות האירופאית, כאן ביקשנו לייצר פרשנות שונה לרצועה המרכזית: במקום אזור מגונן שלאורכו אזורי ישיבה, ביקשנו להפוך את השדרה המרכזית לסביבת משחק ולמקום מפגש.
במעלה השדרה, במפגש עם רחוב אחד העם, שוקם לאחרונה הקיוסק ההיסטורי ששימש את המתיישבים הראשונים והיה קיוסק “נודד”. הקיוסק נבנה על-פי המתווה של הקיוסק ההיסטורי והוא משמש בית קפה שכונתי פעיל.
הממשק בין בית הקפה לשדרה, אף הוא ממאפייני השדרות ההיסטוריות והוא מעשיר באופן הדדי את הפעילות בשדרה, גם בזכות גרם מדרגות ואפשרויות ישיבה שיצרנו בניהם.
התכנית כוללת שלוש רצועות עיקריות סביב עצי הפיקוס: שתיים משמשות למעבר והרצועה המרכזית משמשת לפעילות. במסגרת התכנית הותווה מעבר חציה נוסף ממרכז השדרה, לשיפור הקישוריות עם הרחובות הסמוכים. ברצועה המרכזית יצרנו ארבעה מוקדי ישיבה א-פורמלים ובניהם שביל משחקי העובר בין גבעות דשא ומתקני שיווי משקל.
מוקדי הישיבה הפיסולים הנם רובד נוסף בשדרה המסורתית. הם תוכננו כאלמנט ישיבה א- פורמלי, המאפשר ישיבה מפגש ומשחק ומעניקים חוויה נוספת ייחודית בנוסף לשהייה וההליכה לאורכה. הספסלים כוללים ארבעה מושבים עגולים שמחוברים לקורה אלכסונית. הספסלים מאפשרים ישיבה במגוון תצורות, ניתן לשבת או להשתרע בתוך העיגול, לטפס מעליו או ללכת בין העיגולים. הספסלים ניצבים על עמודים דקים, כל אחד מהם בזוית שונה, צבועים צהוב ומוארים בלילה ומכאן שהם מהווים נקודת ציון ויזואלית משמעותית בלב העיר.
נדבך ייחודי נוסף בשדרה הוא מתקני העץ הפזורים במרכזה לכל האורך. בולי העץ וקורות שיווי המשקל, בשילוב גבעות הדשא יוצרות חווית משחק בשדרה. הצל הטבעי מעצי הפיקוס הותיקים מוסיף לאפשרות השהייה במקום.
בשילוב עם ספסלי הישיבה הפיסולים, חומרי הגמר בשדרה בעלי ניקיון עיצובי, המהווה רקע לפיסוליות המתקנים: הריצוף וקירות הפיתוח בגווני אפור בהיר והספסלים הנוספים המייצרים פינות ישיבה, הם בגווני עץ בדומה לאלה במושבי הספסלים הפיסולים.
הצמחייה בשדרה כוללת שלוש שורות של עצי פיקוס ותיקים, רצועת הפעילות מתאפיינת באזורים חשופים יותר: במדשאות וחיפויי קרקע ואילו הגינון נמצא בשוליים בלבד ומתאפיין בצמחית צל פורחת.
בדומה לשדרות ההיסטוריות בארץ ובעולם, שדרת אמיר הפכה ממרחב, המהווה שולי כביש – למקום. הספסלים הפיסוליים וסביבת המשחק לכל אורכה, מעניקים לה ייחוד כמקום פעיל ומשמעותי בלב העיר.