מבנה מגורים ומלונאות – טרומפלדור פינת הירקון, תל אביב

מבנה המגורים והמלונאות ברחובות טרומפלדור פינת הירקון בתל אביב, מציג לראווה סיפור של התחדשות עירונית ואבולוציה אדריכלית תל אביבית. ניגוד בין המבנה הישן לחדש על ידי שימוש בשפה אדריכלית עדכנית, שאינה מתחקה ושאינה מנסה להמשיך את השפה האדריכלית של המבנה לשימור.
במסגרת תכנית בניין עיר נקודתית למגרש, שתוכננה על ידי בר אוריין אדריכלים, ניצל המבנה לשימור מהריסתו (שנקבעה במסגרת תכנית היסטורית להרחבת רחוב הירקון), נקבעו הוראות לשימורו ולתכנון שני המבנים החדשים המשמשים למגורים.
בבסיס עבודת התכנון עמדה הנחת המוצא, כי האפשרויות לחיבור בין המבנה הפינתי שתוכנן בסגנון האקלקטי בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לבין מגדל מגורים עכשווי – מוגבלות ולכן יש לתור אחר טקטיקות אחרות ליצירת אמירה חדשה וקוהרנטית. הטקטיקה שנבחרה עושה שימוש בשני כלים מרכזיים: האחד ניגוד בין המבנה הישן לחדש על ידי שימוש בשפה אדריכלית עדכנית, שאינה מתחקה ושאינה מנסה להמשיך את השפה האדריכלית של המבנה לשימור. אין מדובר רק בהחלטה אסתטית, אלא באמירה אידאולוגית שגורסת, כי אדריכלות שנעשית בתקופות שונות, צריכה להיות נאמנה לרוח התקופה ולעקרונותיה.
הכלי השני בו נעשה שימוש, היה חלוקת הנפח הכולל ל-5 נפחי משנה (כולל המבנה לשימור), שיוצרים חלוקה וויזואלית וזיקה בין קנה המידה של הנפח המקורי לנפחים החדשים. בין נפח לנפח תוכננו קומות ניתוק המודגשות על
ידי נסיגות בבינוי וחיפוי כהה. ניתוק אנכי נוסף תוכנן בין המבנים החדשים באופן שמחבר כל אחד מהם בנפרד לקנה המידה העירוני ומטשטש את תחושת החזית הארוכה.
בניגוד לחיפוי הרווח של מגדלים בקירות מסך אנונימיים, הוחלט כי עיצוב הבניין ינסה להתחבר למסורת האדריכלית של תל אביב ולמבני המגורים הנמוכים של מרכז העיר באמצעות חיפוי החזית בלוחות צמנט בורד בצבע לבן ובגדלים משתנים ובחלונות בגדלים לא אחידים שמצביעים על הפונקציות הפנימיות שמסתתרות מאחוריהם. עיצוב החזית מתמודד גם עם גרעין חדר המדרגות ומגדלי הממ”דים שמוקמו על החזית הסואנת לרחוב הירקון על ידי שימוש בחלונות חסיני אש לחדר המדרגות שנשאר בדרך כלל אטום לאור טבעי ומאפשרות פתיחה נוספת של החזית.
גרדיאנט אופקי ואנכי שנוצר על ידי סידור החלונות וגודלם המשתנה מייצר טרנספורמציה חזותית ופתיחות משתנה שמתחילה בחזית לכיוון הירקון (המזרחית) שהיא סגורה יחסית, דרך החזית הצפונית ועד החזית המערבית הפתוחה לחלוטין כך שמבט על חוף הים נשקף מכל הדירות בבניין.
גם החזית האחורית של הבניין לשימור מקבלת חיים חדשים בעיצוב הפנים של הבניין ומשמשת כחזית פנימית מחופה ירוק של לובי המגורים הנמתח על פני שלוש קומות. המבואה הראשית למעשה מחברת את הישן עם החדש, את מגדל המגורים עם המלון, את חזית הבניין לשימור ופרטי הנגרות ההיסטוריים יחד עם הטכנולוגי והעכשווי שמקבלים את ביטוי מוחשי בתא קליטת הרכבים שנשקף מהלובי.
האבולוציה האדריכלית של תל אביב שזורה בעבר שלה שמשמש כנקודת מוצא ופתח ליצירת סיפור אדריכלי חדש.