במדינה משופעת בקניונים, שלעתים נדמית כעושה את דרכה למציאות של "קניון פר קפיטה", קניון עזריאלי ראשונים הוא ללא ספק לא "עוד" קניון – לא במיקומו הייחודי ולא בקונספט האדריכלי שעמד בבסיס תכנונו.
הפרויקט, שנחנך במרץ אשתקד ותוכנן על-ידי משרד מן-שנער אדריכלים, מקיף שטח כולל של 140.000 מ”ר וממוקם על אי תנועה במחלף המפגיש את כביש 441 ו-443, סמוך לתחנת הרכבת ראשונים בראשון לציון. ככזה, הוא מהווה נקודת ציון משמעותית בכניסה לעיר וכן עורק תחבורה מרכזי המשלב תנועת רכבת, אוטובוסים, מוניות, רכב פרטי, תנועת הולכי רגל ובעתיד אמור להכיל גם את הרכבת הקלה. בתוך כך, הוא חולש על סביבתו, נצפה מכל עבריו לעין החולפים בכבישים והולכי הרגל. לדברי האדריכלים אמיר מן ואסף מן, הסיטואציה המיוחדת חייבה אותם “להתייחסות ארכיטקטונית היקפית, כולל לחזית החמישית”. הפרויקט, לדידם, מגלם פריצת גבולות מקונספציות קיימות, והם מציינים בחום, את שיתוף הפעולה והגיבוי להם זכו קבוצת עזריאלי “מדובר בפרויקט שהיה כרוך במורכבות רבה והם ‘הלכו’ איתנו. אין ספק שלקוח טוב הוא לקוח שמבין היטב את הקונספט ואת היתרונות שהגלומים בו, ותפקידנו כאדריכלים שהגו אותו, היה לוודא שהם אכן יתממשו בצורה הטובה ביותר”.
הקונספט התכנוני התבסס על הקונטקסט הסביבתי והפרוגרמטי, וזוקק לרעיון מהודק שנטווה מתוך התבוננות על אובייקטים דוגמת מחשב ה-MACBOOK הנייד של אפל, או הסקיני ג’ינס שעיצב הדי סלימאן לבית האופנה סאן לורן – אובייקטים שמציגים מעטפות שלמות, מצומצמות ומדויקות, המכילות עולם תוכן מורכב. כך, להבדיל מקונספציית תכנון מוכרת-רווחת, המשלבת “פלטת מסחר” כמסה אופקית ובדרך כלל גם מגדל שצומח ממנה – מעליה, תורגם הקונספט לשילוב המגדיר בבירור שני נפחים שונים – אופקי (קניון מסחרי) ואנכי (מגדל משרדים), אך נחשף לעין כמקשה אחת. כעין משיכת מכחול המשכית, המשרטטת סילואטה שמתחילה מגובה הולכי רגל, ממשיכה ומתנשאת לכיוון מעלה ושבה למפלס הקרקע בקומת הכניסה.
המבנה המינימליסטי נשען על צמצום חומרי של קירות מסך שקופים, משטחי אלומיניום ומשטחי דק, ובה בעת מציג עניין גיאומטרי באופן בו “קומטו” משטחי האלומיניום לתצורת משולשים, תוך יצירת מבניות מרובת שבירות זוויתיות והשתקפויות אור משתנות. צורניות המשולשים נשאבה ממתאר המשולש הארוך של המגרש, וכמערכת שידועה ביציבותה היא אף משרתת את המורכבות הכרוכה בחיבורי המסות ומפגשי המישורים ללא הפרה של החזות ההומוגנית- חזות שנחשפת כ”שמיכת קמטים” רציפה המחברת את המסות האדריכליות. גם כשבמהלך הבנייה החליטה קבוצת עזריאלי להגדיל את שטחי הקומות במגדל המשרדים, התאים התכנון את עצמו תוך שמירה על הממד ההומוגני והיצמדות לקונספט הרעיוני: הפתרון האדריכלי לשינוי גובש כפיצול המבנה הרחב לשני מבנים בעלי פרופורציות צרות יותר, שמתאחדים בבסיסם. מעטפת קמטי האלומיניום “נפרמה” בנקודת הפיצול לכדי אלמנט תלת ממדי, ובמרווח שנוצר אגב כך הותקנו קירות מסך המבטיחים החדרת אור לעומק הקומות.
חיבור רכבת לקניון טומן בחובו פוטנציאל לחולל שינוי ולתרום בהיבט העירוני והסביבתי, ולא בכדי הוא נראה היום רבות ברחבי העולם. כך היה גם במרכז עזריאלי ראשונים, כשתחנת רכבת אזוטרית למדי ואי תנועה, קיבלו חיים חדשים, כמוקד משמעותי שיש בידו למנף פעילות של מסחר, תעסוקה ובילוי לעיר וליישובי הסביבה. מטבע הדברים, תהליך מסוג זה כרוך באתגרי תכנון וביצוע שנגזרים ממנו ושלא פסחו גם על הפרויקט. כמו למשל, העובדה שהשטח עליו הוקם המבנה שימש קודם לכן כמגרש חניה פתוח לנוסעי הרכבת, כך שכל שלבי הבנייה נדרשו להיות מתואמים בקפידה כדי להבטיח שלא יהוו הפרעה למשתמשים בו. המשימה הוכתרה כהצלחה ועם השלמת הבנייה הוקצו בחניון התת קרקעי של המבנה 600 מקומות חניה המיועדים לנוסעים.
בחתירה למימוש מיטבי של הפוטנציאל הגלום במרכז, ניתן דגש מרבי על תנועה נגישה ונוחה ממנו ואליו, תוך מתן עדיפות להולכי רגל ושילוב חזיתות ראשיות בכל היקפו. הנפח האופקי תוכנן כך שרק מחציתו נוגעת בקרקע, כשהמחצית השנייה מתנשאת על עמודים ובחלל הנוצר תחתיה משתלב חניון אוטובוסים וכן מתאפשרת תנועת הולכי רגל. את חיבור המבנה לשכונות הממוקמות מעברו הצפוני מייצר גשר כציר עירוני שקושר אותן אליו, עובר בתוכו, וממשיך ו”גולש” היישר לרכבת, ובצדו הדרומי מייצרת “גריעה” מהנפח המבני כיכר שמחברת את תנועת הבאים מהתחנה אל המרכז. בצדו המערבי התקבלה רחבה נוספת ע”י קטימת הנפח שפונה לשדרות הרצל ונים, כשהיא משלימה בכך מרחב חוץ ציבורי שסובב את כלל הבניין.
על מנת למנוע עומס והפרעה לתנועה הולכי הרגל, אף את חניוני הפריקה-טעינה שנדרשים לתפעול המרכז, “פיזר” התכנון סביב קומת הקרקע, עם הקפדה על גישה ישירה לגרעינים והטיפול המהודק בכל פרט בא לידי ביטוי גם בנראות האסתטית של כל האלמנטים הטכניים שנדרשו, דוגמת רפפות שחרור האוויר מהחניות התת קרקעיות, אשר ממשיכות את הקו העיצובי.
מרחב הפנים מגלם זרימה קוהרנטית עם המעטפת החיצונית, כמו גם חוויית חלל מתפתחת ופרספקטיבות מבט משתנות. תנועת החלל נעה בשני צירים אופקיים – ציר ארוך וציר קצר, כשנקודת המפגש ביניהם היא ציר אנכי פתוח, סוג של “חור” הזורם לכל גובה קומות המסחר עד מפלס החניה. מארג הפנים נרקם על בסיס גיאומטריה שבורה-זוויתית המאפיינת את המעטפת, ושלוש הקומות “פוסלו” בהתאמה צורנית המגדירה אזורי ישיבה ומעברים שמקשרים בין שני עבריהן. מוטיב המשולשים מככב בסקיילייט מרשים, שתוכנן כעין קרום המשלב משולשי אלומיניום וזכוכית ומלווה את החלל ממעל כרובד משלים לגיאומטריה הייחודית. ככלל, אחד הדברים המאפיינים את החלל הוא ריבוי יחסי של פתחים המשמרים קשר עם החוץ, מקנים לו תחושת פתיחות נעימה ומעשירים את חוויית השהייה בו.
עיצוב הפנים בוצע על-ידי משרד אבנר שר אדריכלים וצילי גור, האדריכלית האחראית על הפרויקט מטעמו. התהליך, שזרם כדיאלוג פורה עם צוות אדריכלי מן שנער, נארג כשפה החושפת קונטרסט למעטפת הלבנה ונועדה לשוות לחלל חזות עכשווית, אך חמה ומסבירת פנים. במסגרת זו נבחר עץ (במבוק), שהשימוש בו במרכזים מסחריים, הינו ייחודי ויוצא דופן וכך גם אופן שילובו המקורי שבוצע כ”שדות”-“איים”- כנגיעות טרפזיות המתכתבות עם גיאומטריית החלל ומהדהדות אותה. שדות העץ מופיעים כשיבוץ א-סימטרי ואקראי לכאורה בדפנות, בקירות, בתקרות ובריצוף, תוך יצירת איזון עדין עם האזורים הלבנים, לצד ממד דינאמי ועניין ויזואלי לא מצופה.
חלל המבואה משותף לקניון ולמגדל המשרדים ומוגדר באמצעות גבהים שונים -17 מ’ באזור הקניון ו-12 מ’ באזור המגדל, מקבל העץ נוכחות משמעותית כחיפוי לובי המעליות הנקרא כעין “שער” כניסה לאזור בו ממוקמות. החיפוי מושתת על לוחות בתצורת טרפז, תוך הותרת מרווחים בין לוח ללוח לשילוב תאורה. חציו השני של השער מגלה “סיפור” חומרי חדש- חיפוי בזכוכית מודפסת עם מוטיבים מהטבע, אשר חובר בהרמוניה לחיפוי העץ ויוצק עניין אסתטי נוסף.
בין החללים המעניינים שתוכננו בכל אחת מקומות הקניון, ומעידים על התפיסה האנושית- חמימה שמלווה אותו הם “חדרי משפחה”: אזורי החתלה שהורחבו לכדי חללים בפני עצמם לנוחות המבקרים, וטופלו בהתאם ליצירת אווירה אינטימית-עוטפת.
מאת: מיה אור
תכנון: אמיר מן-עמי שנער אדריכלים ומתכנני ערים – בשיתוף דוד עזריאלי אדריכלים
שותפים אחראיים: אמיר מן, אסף מן
ליווי תכנון: דוד עזריאלי אדריכלים: דוד עזריאלי ז”ל, גבי עובד
אדריכלים ראשיים: סטאס קוליק, לירן בן עמי, נועם ספרא צוות מתן פיזנטה, ג’ניה פולישצ’וק, רוי בוארון
יעל אופנהיים, ליליאן זחלאווי, אורי אדירי, סיימון גירשוביץ, לירון ברקאי, מיכל שלום, כפיר גלטיה אזולאי, מרטין ניימן
עיצוב פנים: אבנר שר אדריכלים ובני ערים בע”מ
אדריכלית ראשית: צילי גור
תכנון תאורה: מיכל קנטור
פיתוח נוף: מנעד בע”מ
The new retail and office complex recently opened, presents a unique approach to its overall design: Oneness. The long horizontal mass of the shopping mall seems to hover above ground, flowing upward and merging with the tower’s vertical volume, a grand silhouette expressing its dynamics and energy. This total design is enhanced by the use of only two types of materials: glass screen facades and a continuous origami-like skin, cladded by triangular aluminum panels. The skin is “folded” and “cut”, merging the architectural masses and introducing light through wooden-cladded excavated-like openings to the interior.