הכניסה לניהון נו-בה, בר-מסעדה יפני במתחם קניון שרונים שבהוד השרון, נועדה “להותיר את החוץ בחוץ” והמעבר פנימה, אכן מעניק תחושה של עולם אחר בתכלית מזה של הקניון שבחוץ: דרמטי ואפלולי, וספוג אווירה של חיות (י’ שרוקה) דינמית כאחד.
כיאה למקום ששם דגש על משקאות וקוקטילים, הבר הוא השחקן הראשי בו: ממוקם במרכז החלל, נמוך מהמקובל ומעוצב מעץ עטוף משטח מדוקק דמוי שיש עם טקסטורה פראית. מעל הבר מתפתל-מרחף אלמנט פיסולי גדול עשוי מנחושת מקומטת בגוון ברונזה-זהוב, אשר מלווה את כל אורכו כנקודת מיקוד של ‘שואו’ תיאטרלי, כמו גם קונטרה לעיצובו הנקי של הבר תחתיו.
השולחנות ממוקמים משני עברי הבר ובניצב אליו, כך שהם מעודדים תקשורת ישירה בגובה העין עמו ועם ההתרחשות הערה של הכנת הקוקטיילים האקזוטיים. עיצובם מזכיר סגנון ישיבה בדיינר, שמיועד למספר סועדים, ובסמוך לקיר ניצבים גם שולחנות לשניים, למבקשים אינטימיות.
לריצוף החלל משמשים אריחי גרניט פורצלן בשחור מט עם דיגום פסים ועניין עיצובי עשיר ומשתנה מייצרים הקירות והתקרה.
בכניסה לחלל מקבל את פני הבאים קיר מעוצב כעין כוורת מעץ, שבתאיה משתלבים אגרטלי קרמיקה כסופים המכילים עלים ירוקים; הקיר הסמוך לשולחנות הקטנים מחופה בקורות עץ ומשטח התקרה משתלשלים וילונות חוטים שחורים, המוסיפים נופך דרמטי. בין אזור הישיבה לבין המעבר לשירותים חוצץ קיר שנבנה מלבני טרקוטה אופקים במספר גוונים. הנחתן זו על זו נעשתה על הדופן הצרה במשחק בין אנכי ואופקי ולצד הגוונים השונים המראה שמתקבל מדמה משרבייה מעניינת ולחלופין מעלה אסוציאציה כלשהי של דיגום תחרה.
תאורת החלל אפלולית, נמנעת מהצפה ומייצרת אווירה שתואמת את אופיו הלילי כבר הפועל בשעות הערב. שולחנות הסועדים מאידך, מוארים בתאורה ממוקדת, שמופצת מגופים תלויים עשויים מעץ צבוע בשחור עם טבעת פליז בקצותיהם (עיצוב: אסף ויינברום) – שכן אחרי הכול, את האוכל, המעוצב ומוגש באותה שפה מקורית ויצירתית שמובילה את החלל, צריך ובהחלט גם כדאי לראות.